מאת הרב יצחק דן גרונברגר
הסכם גירושין טוב איננו מסמך שנועד רק להביא את הצדדים אל מועד סידור הגט. תפקידו לבנות מסילה ברורה לשנים הבאות: בענייני הילדים, הרכוש, החובות, מקום המגורים, החגים, ההוצאות החריגות וכל אותם פרטים קטנים אשר דווקא בהם עלולה להתלקח מחלוקת גדולה. פעמים שבני זוג מגיעים להסכמה עקרונית מתוך רצון כן לסיים את הסכסוך, אולם מפני החיפזון נותרים בהסכם חללים, ביטויים עמומים או מנגנונים שאינם ניתנים ליישום. לאחר זמן הם מגלים כי המחלוקת לא נסתיימה, אלא רק החליפה לבוש.
הדרך הנכונה היא לערוך הסכם המביט בשתי עיניים: עין אחת רואה את המציאות המשפטית והכלכלית, ועין אחת רואה את ההלכה, את טובת הילדים ואת כבודם של בני המשפחה. "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם" איננו רק ביטוי נאה; הוא צריך להתבטא גם בלשון ההסכם ובדרך ביצועו.
אישור בית הדין הוא שלב מהותי
כאשר בני זוג חתמו על הסכם גירושין והוא טרם אושר בערכאה שיפוטית, ניתן להגיש לבית הדין הרבני בקשה לאישורו. כאשר ההסכם כבר קיבל תוקף בבית המשפט לענייני משפחה, ניתן להגיש לבית הדין בקשה משותפת לגירושין. לפי המידע הרשמי של בתי הדין הרבניים, אפשר להגיש בקשה משותפת גם כאשר מתנהלות תביעות בין הצדדים, וכן כאשר קיימת הסכמה להתגרש ואין ביניהם מחלוקות או תביעות.
אין לראות באישור עניין טכני בלבד. ההסכם עתיד לקבל תוקף של פסק דין, ולכן חשוב להגיע לדיון לאחר שהצדדים מבינים את הוראותיו, את משמעותן המעשית ואת דרך ביצוען. ניסוח שנשמע נאה בחדר המשא ומתן עלול להתגלות כבלתי ברור ביום שבו צריך להחליט מי אוסף את הילדים בערב חג, מי משלם טיפול רפואי שאינו בסל, או באיזה מועד מפנים את הדירה.
שבעה נושאים שאסור להשאיר בערפל
1. הגט וסדר הפעולות
יש להבחין בין ההסכמות הממוניות וההוריות לבין עצם סידור הגט. נכון לקבוע כיצד ומתי יוגשו הבקשות, מי יטפל במסמכים, וכיצד ישתפו הצדדים פעולה בקביעת מועד. עם זאת, כריכת חיובים ותנאים בסידור הגט מחייבת זהירות הלכתית ומשפטית רבה, כדי שלא ליצור לחץ פסול או קושי בתוקפו של הגט. מקום שיש ספק, אין לסמוך על נוסח כללי או על תבנית שנמצאה ברשת.
2. רכוש, דירה וחובות
הסכם ראוי מפרט מה נעשה בדירת המגורים, מתי תימכר או תועבר, כיצד תיקבע התמורה, מי יישא בתשלומי המשכנתה, הארנונה, ועד הבית והביטוח בתקופת הביניים, ומה ייעשה אם המכירה מתעכבת. כן יש לפרט חשבונות בנק, זכויות סוציאליות, פנסיה, כלי רכב, נכסים עסקיים וחובות. הביטוי "הצדדים יחלקו ביניהם את הרכוש בהסכמה" הוא פתח למחלוקת; ההסכם צריך לומר מי מקבל מה, מתי ובאיזו דרך.
3. מזונות הילדים והוצאותיהם
סכום חודשי לבדו אינו משיב על כל השאלות. יש להגדיר מועד ואופן תשלום, הצמדה אם הוסכמה, תחילת החיוב וסיומו, וכן את חלוקת ההוצאות החריגות: רפואה, טיפול רגשי, חינוך, אבחונים, משקפיים, שיעורי עזר, נסיעות ופעילויות. חשוב גם לקבוע כיצד מתקבלת החלטה על הוצאה חריגה, האם דרושה הסכמה מוקדמת, בתוך כמה זמן מציגים קבלה ומתי משולם ההחזר.
במשפחה חרדית קיימות לעיתים הוצאות ייחודיות: שכר לימוד במוסדות, הסעות, ישיבה, סמינר, ביגוד לשבת ולחג, תפילין, בר מצווה או צרכים קהילתיים. אם הצדדים מבקשים לתת לכך מענה, ראוי לנסח את הדברים במפורש ולא להניח כי "מובן מאליו" מה כלול בתשלום החודשי.
4. זמני שהות, שבתות וחגים
יש לקבוע לוח ישים ולא רק עיקרון כללי. מי אוסף ומחזיר, מאיזה מקום, באיזו שעה, ומה קורה בעת מחלה, שביתה, חופשה או אירוע משפחתי. בשבתות ובחגים יש להתחשב באורח החיים, במרחק ההליכה או הנסיעה, בזמני כניסת השבת ובצרכים המשתנים של הילדים. הסכם טוב גם כולל מנגנון להחלפות חד־פעמיות, כדי שהגמישות לא תהפוך למקור של לחץ.
5. חינוך, בריאות ואורח חיים
מוטב להגדיר כיצד מתקבלות החלטות מהותיות בענייני מוסד חינוכי, טיפול רפואי או רגשי, אבחון ומעבר מקום מגורים. כאשר בני הזוג משתייכים לציבור החרדי, יש משמעות גם להסכמות בדבר המסגרת החינוכית, שמירת שבת וכשרות, צניעות, שימוש באמצעים דיגיטליים וקשר עם הקהילה. אין צורך להפוך את ההסכם לספר תקנות, אך ראוי להבהיר את העקרונות החשובים באמת למשפחה, באופן מאוזן שניתן לקיים ואשר שם את טובת הילדים בראש.
6. כתובה ותביעות הדדיות
אין להשאיר את עניין הכתובה ברמז. אם קיימת הסכמה בדבר תביעת הכתובה או ויתור עליה, יש לנסחה בזהירות ובהתאמה למועד סידור הגט ולשאר החיובים. כן יש להגדיר אילו תביעות מסתיימות עם ביצוע ההסכם ואילו זכויות אינן נגרעות. ויתור כללי וגורף על "כל טענה מכל מין וסוג" עלול להיות רחב מכפי שאחד הצדדים הבין, ולעומת זאת ויתור עמום עלול שלא לסיים דבר.
7. מנגנון לפתרון מחלוקות עתידיות
גם הסכם מפורט אינו יכול לחזות כל מאורע. לפיכך נכון לקבוע דרך מסודרת להתמודדות עם שינוי: הודעה בכתב, זמן סביר למענה, פנייה לגישור או לבירור מקצועי לפני פתיחת הליך, והגדרת הערכאה המוסמכת ככל שהדין מאפשר. המטרה איננה לחסום צד הזקוק לסעד דחוף, אלא למנוע מצב שבו כל אי־הבנה קטנה הופכת מיד לבקשה משפטית.
שינוי הסכם לאחר שאושר
המידע הרשמי של בתי הדין הרבניים מבהיר כי שינוי או תיקון של הסכם שקיבל תוקף צריך להיערך בכתב ולקבל את אישור הערכאה שאישרה את ההסכם המקורי. כאשר שני הצדדים מסכימים, מגישים נוסח חדש או נספח תיקון החתום על ידם. כאשר השינוי מתבקש בידי צד אחד בלבד, עשוי להידרש תחילה הליך יישוב סכסוך או תביעה לשינוי ההסכם, בהתאם לדין ולנסיבות.
מכאן נלמדת עצה פשוטה: זול, רגוע ונכון יותר להשקיע בניסוח מדויק לפני האישור, מאשר לבקש מבית הדין לפרש או לתקן לאחר שהיחסים שוב עלו על שרטון. אין פירוש הדבר שיש לחשוד בכל מילה, אלא שיש להפוך הסכמות טובות להוראות ברורות.
הסכם מכבד הוא גם הסכם יעיל
לשון תוקפנית איננה מעניקה להסכם עוצמה. אדרבה, ניסוח מאשים או משפיל עלול להקשות על שיתוף הפעולה ולעורר מחלוקות סביב עניינים שניתן היה לפתור בנחת. ההסכם צריך להיות סמכותי, מדויק וחד, אך גם נקי מפגיעות שאינן נחוצות. יש בו מקום לגבולות ברורים, לא לנקמה; למנגנוני אכיפה, לא לאיומים.
בעבודה נכונה, ניתן להפוך רגע קשה לראשיתו של סדר חדש. אין הבטחה שלא תתעורר לעולם מחלוקת, אך ניתן לצמצם מאוד את מוקדי החיכוך ולשמור על הילדים מחיים בין סימני שאלה. סוף מעשה במחשבה תחילה, ובדיני משפחה מחשבה תחילה היא לעיתים חסד גדול עם כל בני הבית.
לקבלת ליווי בניסוח הסכם גירושין, בבדיקת הסכם קיים ובהכנת בקשה לבית הדין הרבני, ניתן לפנות למשרדו של הרב יצחק דן גרונברגר, דיין וטוען רבני מוסמך, בטלפון 052-761-6780 או באמצעות האתר https://grunberger-law.co.il/.
> המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ הלכתי ומשפטי פרטני. כל מקרה תלוי בנסיבותיו, במסמכים, בהליכים הקיימים ובהוראות הדין והפסיקה העדכניות.
מקורות רשמיים לעיון
- בתי הדין הרבניים, "בקשה לגירושין בהסכמה": https://www.gov.il/he/service/request-divorce-by-consent
- בתי הדין הרבניים, "בקשה לשינוי או לתיקון הסכם גירושין": https://www.gov.il/he/service/change-agreement-divorce
- בתי הדין הרבניים, "פתיחת תיק ליישוב סכסוך": https://www.gov.il/he/service/opening-a-dispute-resolution-case
זכויות יוצרים: המאמר נכתב בידי הרב יצחק דן גרונברגר ופורסם לראשונה באתר grunberger-law.co.il. אין לפרסם את המאמר במלואו או לעבדו עיבוד מהותי ללא רשות בכתב. בציטוט קטע קצר יש לציין את שם המחבר ולצרף קישור פעיל למקור.