מחילת כתובה בהסכם שלא אושר: האם אפשר להפחית את הכתובה בכל זאת? ביקורת על תיק 1457566/6

מאת: הרב יצחק דן גרונברגר

תשובה קצרה: ויתור על כתובה שנכתב בהסכם גירושין שלא אושר אינו בהכרח מחילה תקפה. כאשר ההסכם הובא לאישור, לא אושר בשל מחלוקת, והגט עוכב מפני שהבעל דרש שינוי נוסף — אי אפשר להכריז שהוויתור בטל ובאותה נשימה להשתמש בו כדי להפחית את הכתובה. פסק הדין בתיק 1457566/6 חייב שליש מן הכתובה בדרך פשרה; לדעתנו, ההפחתה נשענת על עירוב בין טיוטה לא מחייבת, אומדנה ופשרה, ואינה מנומקת במידה הדרושה להוצאת שני שלישים מן החיוב.

עובדות המקרה וההכרעה

בני הזוג חתמו על הסכם גירושין שבו נאמר כי "עם קבלת הגט תוותר האישה על כתובתה ומזונותיה". הם ביקשו מבית הדין לאשר את ההסכם, אך במועד שנקבע לסידור הגט דרש הבעל להוסיף תנאי בעניין זכות הראשונים לרכישת הדירה. לא הושגה הסכמה, הגט לא סודר וההסכם לא אושר. לאחר שבית הדין נקט צעדים בשל עיכוב הגט, הודיע הבעל כי יסכים לתת גט ללא תנאי, והגט סודר כחמישה שבועות לאחר המועד הראשון.

האישה תבעה כתובה בסך 180,000 ש"ח, מזונות אישה כמעוכבת מחמתו ופיצוי. בית הדין קבע שההסכם לא אושר ולכן חסר תוקף פורמלי; עם זאת סבר שתביעת הכתובה נולדה לאחר סירוב הבעל לאשר את ההסכם ושימשה כלי לחץ לסיום הגירושין. עוד נקבע שלא הוכח במלואו מי גרם לפירוד. בדרך פשרה חויב האיש ב־60,000 ש"ח — שליש הכתובה — סכום הכולל גם את האפשרות למזונות מעוכבת, ובכפוף לבחינת הכספים שתקבל האישה באיזון המשאבים.

פסק הדין ניתן בבית הדין הרבני האזורי ברחובות ביום 17.12.2025, בהרכב הרב יהודה שחור, הרב יאיר לרנר והרב ירון נבון. את הנוסח המלא במאגר הרשמי של בתי הדין הרבניים ניתן לקרוא כאן.

מחילה אינה צריכה קניין — אך צריכה גמירות דעת

השולחן ערוך חושן משפט סימן יב סעיף ח פוסק שמחילה אינה צריכה קניין. לכן, באופן עקרוני, אישה יכולה למחול על חיוב ממוני גם בלי מעשה קניין. אולם מחילה דורשת רצון ברור וגמירות דעת, ומחילה בטעות או מחילה שניתנה כחלק ממכלול תנאים שלא התקיים אינה נבחנת כמילה בודדת שנעקרה מהקשרה.

כאן נוסח הוויתור לא עמד לבדו: הוא היה סעיף בתוך הסכם כולל, נאמר בו "עם קבלת הגט", והצדדים באו לבית הדין כדי לקבל אישור. בית הדין עצמו קבע שההסכם לא אושר משום שנפתחה מחלוקת נוספת. מכאן יש יסוד חזק לומר שלא הייתה מחילה מיידית ועצמאית, אלא הסכמה מותנית במסגרת עסקה שלמה. כאשר העסקה לא השתכללה במועד והעיכוב נבע מדרישה חדשה של הבעל, קשה מאוד להוציא את המחילה מן הטיוטה ולתת לה חיים חלקיים.

מי שתבע גירושין אינו מפסיד כתובה מאליו

פסק הדין עצמו מזכיר את יסוד רבנו ירוחם ואת דברי הטור באבן העזר סימן קיח: השאלה אינה רק מי פתח את התיק, אלא ממי יצאו הגירושין ומי הביא את חיי הנישואין אל קִצם. אישה המגישה תביעה מפני שהמצב בבית נעשה בלתי אפשרי אינה נעשית בכך מורדת ואינה מפסידה כתובה באופן אוטומטי.

לכן עצם העובדה שהאישה פתחה הליכים או דרשה גט אינה נימוק להפחתה. צריך לברר את העילה: האם עזבה ללא אמתלה, האם הבעל יצר מצב שלא ניתן להמשיך בו, האם הייתה מרידה הדדית, ומה הוכח בראיות. בפסק הדין נקבע שהבעל חויב בגט ואף עיכב את סידורו כשדרש שינוי נוסף. נתונים אלה אינם מתיישבים בנקל עם צמצום חד של הכתובה מחמת העובדה שהאישה יזמה את ההליך.

הביקורת: אי אפשר לבטל את ההסכם ולהעניש מכוחו

הקושי המרכזי בפסק הדין הוא סתירה פנימית. מצד אחד נקבע שההסכם לא אושר, לא השתכלל, והוויתור אינו מחילה תקפה. מצד שני, עצם נכונות האישה לחתום עליו משמשת אומדנה להפחתת החיוב לשישים אלף ש"ח בלבד. זהו שימוש בדלת האחורית במה שנדחה בדלת הראשית.

אם הוויתור תקף — יש לדון בו כתנאי מחייב ולהכריע אם התקיים. אם אינו תקף מפני שלא הייתה גמירות דעת עד לאישור ההסכם — אין להפוך אותו לאחר מכן לראיה שמותר לגרוע שני שלישים מן הכתובה. אומדנה יכולה לסייע בבירור ספק; היא אינה מטבע קסם המאפשר ליצור חיוב חדש באמצע הדרך.

גם השימוש ב"פשרה הקרובה לדין" מחייב גבולות. פשרה היא כלי חשוב, ולעיתים היא הדרך הישרה כאשר העובדות שקולות או הדין מסופק. אך פשרה אינה תחליף להצבעה מדויקת על הספק: מהי הראיה שמערערת את עצם חיוב הכתובה? מה שיעור הספק? מדוע התוצאה היא דווקא שליש ולא מחצית או סכום אחר? כאשר נגרע רוב החיוב הכתוב בשטר, על פסק הדין להסביר במפורש את הדרך מן הראיות אל המספר. כאן ההסבר אינו מספיק.

מזונות מעוכבת וכתובה אינם סעיף עמום אחד

בית הדין כלל בסכום הפשרה גם את האפשרות למזונות "מעוכבת מחמתו". אלא שכתובה ומזונות אישה הם חיובים שונים, בעלי תקופות וגדרים שונים. אם הבעל עיכב גט לאחר חיוב, יש לברר את משך העיכוב, את זכאות האישה למזונות בתקופה זו ואת הכנסותיה. הכללת החיוב האפשרי בתוך סכום עגול, בלי חישוב נפרד, מקשה על הצדדים להבין מה נפסק ועל מה ניתן לערער.

הוא הדין ביחס לאיזון המשאבים. הכלל המכונה "אין כפל זכויות" אינו פוטר מבירור. יש לבדוק איזה רכיב רכושי מתקבל מכוח החוק, האם הוא חופף לנכסי מלוג, לצאן ברזל או לתשלום הכתובה, ומהו הסכום החופף בפועל. אין לקזז באופן אוטומטי כל סכום רכושי מכתובה.

מה לומדים מכאן לעריכת הסכם גירושין?

מי שמבקש שוויתור על כתובה יהיה ברור צריך לנסח מתי הוא נכנס לתוקף, מה התנאים שצריכים להתקיים, מה קורה אם צד דורש שינוי נוסף, והאם הוויתור תלוי באישור ההסכם ובסידור הגט באותו מועד. הביטוי "עם קבלת הגט" לבדו אינו פותר את שאלת ההפרה שקדמה לקבלתו.

מן הצד השני, מי שחוזר בו מהסכם לפני אישורו צריך להבהיר בכתב כי אין הוא מקבל אף סעיף בנפרד וכי כל ההסכמות היו מקשה אחת. שתיקה עלולה לאפשר טענה מאוחרת של מחילה, הסתמכות או אומדנה.

המסקנה

פסק הדין מעלה שאלה חשובה ועדכנית, אך תוצאתו אינה משכנעת. בית הדין הכיר בכך שההסכם לא אושר ושמחילת הכתובה לא השתכללה, ובכל זאת הפחית את הכתובה לשיעור של שליש באמצעות אותו ויתור שלא קיבל תוקף. כאשר הבעל חויב בגט ועיכב אותו בשל דרישה חדשה, וכאשר לא הוכחה עילת הפסד ברורה, היה צורך בהנמקה הלכתית מוצקה בהרבה לפני גריעת רוב סכום הכתובה.

משרדנו מסייע בבדיקת הסכמי גירושין, ניסוח סעיפי כתובה ומחילה, ניהול תביעות כתובה והכנת ערעורים כאשר הפשרה אינה נשענת על בירור מספק. המידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ פרטני; אין בפרסום הבטחה לתוצאה.

לחזרה למדור פסקי בית הדין | לפנייה מסודרת למשרדנו