התשובה הקצרה: לפני שחותמים על הסכם גירושין, אין להסתפק במשפט כגון ״כל צד יישא בחובות הרשומים על שמו״. צריך להכין רשימה מאומתת של ההתחייבויות, לבדוק מי חייב כלפי המלווה ומי אמור לשאת בתשלום בין בני הזוג, ולקבוע בהסכם כיצד ומתי החוב ייפרע, מה יקרה אם צד לא ישלם, והאם דרוש אישור בכתב של הבנק או של נושה אחר. במיוחד יש לבדוק משכנתה, מסגרות אשראי, הלוואות מגמ״ח ומבני משפחה וערבויות שנחתמו לטובת אדם אחר.
בשעת פרידה בני זוג מבקשים בצדק להגיע להסכמות מהר ובדרך מכובדת. אולם דווקא סעיף החובות, הנראה לפעמים משני לעומת הדירה או הילדים, עלול להחזיר אותם למחלוקת לאחר אישור ההסכם. הכנסה חודשית אחת יכולה להיראות מספקת על הנייר, עד שמתגלה הלוואה שלא הובאה בחשבון; מי שקיבל את הדירה מגלה שהמשכנתה עדיין רשומה גם על שם הצד השני; וערב משפחתי פונה אל מי שהבטיחו לו כי ״הכול כבר הוסדר״. סדר מוקדם מגן על שני הצדדים ועל בני משפחה שסייעו להם.
שלוש שאלות שונות שאין לערבב ביניהן
השאלה הראשונה היא כלפי מי קיימת התחייבות חיצונית: מי חתום על ההלוואה, על מסגרת האשראי, על המשכנתה או על כתב הערבות? השאלה השנייה היא כיצד בני הזוג מחלקים ביניהם את הנטל במסגרת הסכם הגירושין או הדין החל עליהם. השאלה השלישית היא כיצד מבצעים את ההסכמה בפועל: העברה בנקאית, פירעון מוקדם, מחזור משכנתה, מכירת נכס, החזר כספי או שיפוי במקרה של הפרה.
התחייבות כלפי מלווה אינה נעלמת מפני שבני הזוג כתבו ביניהם שאחד מהם ישלם. הסכם כזה עשוי להסדיר את היחסים הפנימיים בין הצדדים, אך אין להניח שהוא משנה לבדו את זכויות הנושה או משחרר ערב. לפני שמתחייבים להסיר שם מחשבון או ממשכנתה יש לקבל מן הגוף הרלוונטי תשובה על התנאים ועל האפשרות המעשית לכך. אם אין אישור, צריך מנגנון חלופי בהסכם.
חוק יחסי ממון בין בני זוג מבחין בין עצם הנישואין לבין אחריות אישית לחובות האחר, ובמסגרת איזון המשאבים קובע הוראות הנוגעות לניכוי חובות משווי נכסים. אין להסיק מכאן שכל חוב שנוצר בתקופת הנישואין מתחלק תמיד בשווה, או שכל חוב הרשום על שם אחד מבני הזוג הוא בהכרח שלו בלבד. מקור החוב, מטרתו, המסמכים, נסיבות נטילתו וההסכמות שבין הצדדים עשויים לשנות את התמונה. לכן הבדיקה צריכה להיות פרטנית.
מתחילים במפת חובות, לא בסעיף כללי
משרדנו ממליץ להכין טבלה אחת לכל התחייבות: שם המלווה או הנושה, מספר ההסכם, שמות החייבים והערבים, יתרת החוב בתאריך מוסכם, ריבית והצמדה אם קיימות, סכום ההחזר החודשי, מועד הפירעון, בטוחה או שעבוד, ומה הייתה מטרת הכסף. לצד כל שורה יש לציין איזה מסמך מאמת אותה ומי מחזיק בו. מסמך בנקאי עדכני עדיף על זיכרון כללי או על סכום שננקב לפני כמה חודשים.
הרשימה צריכה לכלול, לפי המקרה, משכנתה; הלוואות בנקאיות וחוץ־בנקאיות; יתרות חובה בחשבון; חיובים עתידיים בכרטיסי אשראי; הלוואות עסקיות; תשלומים לרשויות; הלוואות מגמ״ח; כספים שניתנו בידי הורים או קרובים; ערבויות ושעבודים. גם התחייבות ש״כולם יודעים עליה״ צריכה להופיע בכתב. אין צורך לפרסם פרטים רגישים באתר או לשלוח אותם לגורם לא מורשה; מעבירים אותם באופן מסודר למי שבודק את ההסכם.
חשוב להבחין בין חוב קיים ומבוסס לבין טענה לחוב שעדיין שנויה במחלוקת. אם אחד הצדדים טוען שהוריו הלוו סכום גדול למשפחה והצד השני סבור שזו הייתה מתנה, אין לפתור זאת במשפט ״החובות יחולקו״. צריך לברר העברות, מסמכים, מועד, תנאי החזר והתנהלות הצדדים, ואז לקבוע מה הוסכם ומה נותר להכרעה. כך גם בחוב עסקי שנוצר על שם אחד מבני הזוג.
משכנתה והדירה: מי משלם עד לשחרור החבות?
בהסכמים רבים נקבע שהדירה תועבר לאחד מבני הזוג והוא ״ייקח על עצמו את המשכנתה״. משפט זה אינו משיב על השאלות המעשיות: האם הבנק מסכים לשינוי הלווים; האם הכנסתו של מי שמקבל את הדירה עומדת בדרישותיו; מי משלם כל חודש עד להשלמת ההליך; האם תהיה עמלת פירעון מוקדם; ומה עושים אם הבנק מסרב. יש לברר שאלות אלו לפני שההסכם יוצר תלות בפעולה שאולי לא תתאפשר.
נוסח מעשי קובע מועדים להצגת בקשה לבנק, להמצאת אישורים, לתשלום בתקופת הביניים ולביצוע העברת הזכויות. הוא קובע גם מסלול חלופי: למשל בדיקה מחודשת של תנאי ההסכם או מכירת הדירה לפי מנגנון מוגדר, אם בתוך זמן מוסכם לא מתקבל אישור נדרש. אין תבנית אחת המתאימה לכל משפחה; יש להתאים את המנגנון להיקף החוב, לשווי הנכס, למצב הילדים וליכולת ההחזר.
הלוואה מגמ״ח או מקרוב משפחה: כבוד ואמון דורשים בהירות
בציבור החרדי והדתי קיימת עזרה הדדית יקרה מפז: גמ״ח, הורים, אחים וחברים נרתמים בעת צורך. דווקא משום שהיחסים קרובים, הלוואה שלא תועדה כראוי עלולה להביא לפגיעה כפולה: גם מחלוקת כספית וגם קרע משפחתי. יש לברר אם הכסף ניתן כהלוואה, כמתנה או על תנאי; למי נמסר; מי הבטיח להשיבו; האם נקבע מועד; והאם כבר נפרע חלק ממנו.
אין לכתוב בהסכם שבני הזוג ״מוותרים בשם ההורים״ על חוב כלפי ההורים, או שהמלווה ״ישחרר״ אחד מהם, אם אותו אדם לא הסכים לכך. כאשר יש צורך בשינוי התחייבות כלפי בן משפחה או גמ״ח, רצוי לתעד את הסכמתו בנפרד ובדרך המכבדת את פרטיותו. כך מונעים מצב שבו ההסכם נשמע שלם, אך האדם שממנו נלקחו הכספים מעולם לא היה צד לו.
ערבות: בדקו גם מי חתם לטובתכם
לפי חוק הערבות, ערבות היא התחייבות של אדם לקיים חיוב של אדם אחר כלפי נושה. לכן אין די לשאול אילו הלוואות נטלו בני הזוג: יש לשאול גם מי ערב להן, והאם אחד מבני הזוג ערב לחוב עסקי או לחוב של קרוב משפחה. ייתכן שהערב הוא הורה שסייע לבני הזוג לקבל הלוואה, והסכם הגירושין צריך להגן מפני מצב שבו הוא נותר חשוף בלי לדעת כיצד יטופל החוב.
יש לעיין בכתב הערבות עצמו: לחיוב של מי היא ניתנה, מה היקפה, אילו בטוחות נוספות קיימות ומי הנושה. ההסדר הפנימי בין בני הזוג יכול לקבוע מי יישא בתשלום או ישפה את האחר אם הערבות תמומש, אך אין להציגו כשחרור של ערב כלפי נושה ללא אישור מתאים. כאשר הערבות ניתנה לחוב עתידי או למסגרת מתחדשת, חשוב לבדוק גם את האפשרות לעצור התחייבויות חדשות; לכך נדרשת בחינה של המסמך והדין החל, ולא אמירה גורפת.
מה צריך להופיע בסעיף החובות בהסכם?
סעיף טוב אינו מסתפק בכותרת ״חלוקת חובות״. הוא מצרף רשימת התחייבויות ותאריך קובע ליתרות; מזהה לגבי כל חוב מי משלם למי, באיזה מועד ובאיזו דרך; מסדיר חיובים שנצברים עד להעברת דירה או לסגירת חשבון; דורש אישורי תשלום ושחרור חבות כאשר הדבר אפשרי; וקובע כיצד מעדכנים זה את זה אם מתקבלת דרישה מנושה. אם הצדדים מסכימים לשיפוי במקרה של הפרה, יש להבהיר מה מפעיל אותו וכיצד מוכיחים את הסכום.
צריך גם לשאול מה לא ידוע במועד החתימה. אם צפוי חיוב מס, שומה עסקית או דרישת תשלום שעוד לא התקבלה, כדאי להגדיר מה ייחשב לחוב עבר, מי מטפל בבירור, כיצד משתפים מסמכים וכיצד מחלקים תשלום אם יתברר שהוא אכן חל. סעיף ״כל צד אחראי לחובותיו״ עלול שלא לתת מענה למקרה כזה. מנגנון ברור מאפשר לקיים את ההסכם בלי לנהל מחדש את כל המחלוקת.
לפני חתימה, בדקו: האם יש מסמך עדכני לכל יתרה; האם זוהו כל החותמים והערבים; האם נבדקה עמדת הבנק לגבי המשכנתה; האם נקבעה חלופה אם העברת החוב אינה אפשרית; והאם קיים תאריך ברור המבחין בין חיוב עבר לחיוב עתידי. אם אחת התשובות אינה ידועה, עדיף לסמן אותה לבירור מאשר להניח שהדבר יסתדר לאחר אישור ההסכם.
אישור ההסכם הוא תחילת הביצוע, לא סוף הבדיקה
בתי הדין הרבניים מאפשרים להגיש בקשה לאישור הסכם גירושין שנחתם וטרם אושר. לאחר שהסכם אושר, קיימת גם דרך רשמית לבקש את אכיפתו כאשר הוא מופר; בקשת אכיפה עוסקת בהסכם המקורי, ולא ביצירת תנאים חדשים במקומו. לכן חשוב להגיע לאישור עם סעיפים שניתן להבין ולבצע. האישור אינו מחליף אישור של בנק או הסכמה של נושה חיצוני מקום שאלו נדרשים.
משרדנו מלווה את בני הציבור החרדי והדתי בלבד בבדיקת הסכמי גירושין ובייצוג בבית הדין הרבני, לפי רוח התורה ומתוך שמירה על כבוד המשפחה. אם עומדים לפני חתימה ויש חובות, הלוואות או ערבויות שעדיין אינם ברורים, אפשר לפנות לבדיקה מסודרת בטלפון 052-761-6780 או בדוא״ל 1666law@gmail.com. אין שימוש בוואטסאפ.
הבהרה: המאמר מספק מידע כללי בלבד. הוא אינו ייעוץ הלכתי, משפטי או כלכלי פרטני, ואין בו הבטחה לתוצאה. ההכרעה בכל מקרה תלויה במסמכים, בהתחייבויות שנחתמו, בנסיבות ובדין החל.
לקריאה נוספת באתר: הסכם גירושין נכון: כיצד מונעים את המחלוקת הבאה; כל המאמרים ללקוחות.
© הרב יצחק דן גרונברגר. כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או לעבד את המאמר עיבוד מהותי ללא רשות בכתב; בציטוט קצר יש לייחס למחבר ולקשר למקור.