תיק 1365640/4, בית הדין הרבני הגדול
מאת הרב יצחק דן גרונברגר — דיין, טוען רבני, מוסמך לרב עיר
תיק 1365640/4, בית הדין הרבני הגדול: נדחה ערעורו של בעל שחויב בכתובה בסך מיליון ש״ח לאחר שחויב בגט, הוטלו עליו צווי הגבלה והוא הוסיף להתנות את מתן הגט בוויתור על כתובה ועל זכויות רכושיות. המערער חויב גם ב־10,000 ש״ח הוצאות.
התמונה החריגה
הצדדים היו נשואים למעלה משלושים שנה ולהם שלושה ילדים בגירים. האישה תבעה גירושין בינואר 2021, ובפברואר 2023 חויב האיש בגט. חרף צווי הגבלה, הגט לא ניתן בעת פסק הערעור. בית הדין ציין שהאיש הסכים לתת גט רק אם יקבל מחצית מפנסיית האישה ואם תוותר על כתובתה.
הפסק תיאר מסירות יוצאת דופן מצד האישה במהלך שנות הנישואין: היא טיפלה באיש בתקופות מחלתו ואף תרמה לו כליה. בית הדין האזורי חייב במלוא הכתובה, מיליון ש״ח, ובית הדין הגדול הותיר את החיוב על כנו. כן נקבע שבשל סרבנות הגט אין מקום באותה עת לקזז 166,186 ש״ח שהיו עשויים להגיע לאיש במסגרת איזון המשאבים.
חיוב כתובה קודם הגט
בית הדין הפנה לרמ״א, אבן העזר סימן קנד סעיף כא, לעניין חיוב כתובה במקום שבו האיש חייב להוציא. אין לאפשר לבעל שחויב לגרש להחזיק את הגט כמנוף כדי לדחות את החיוב או לרכוש ויתור. כאשר עילת החיוב התבררה והעיכוב הוא מצדו, ההמתנה הטכנית לסידור הגט עלולה לתת לסרבן שכר על סירובו.
בחינה הלכתית נחרצת אך מדודה
בעיקר ההכרעה יש עוז ויש יושר. גט אינו מטבע עובר לסוחר. מי שחויב לגרש ומתנה את קיום החיוב בוויתור על ממון עושה שימוש פסול בכוח הלכתי שנמסר לו. בית הדין אינו צריך לעמוד מנגד כאשר העיכוב עצמו משמש כלי לריקון זכויות האישה.
נכותו הקשה של האיש אינה היתר לעיגון, ובנקודה זו דברי בית הדין נכונים. יש לנהוג ברגישות במצבו הרפואי ובנגישות ההליך, אך אין לערב בין מגבלה גופנית לבין אחריות מוסרית ומשפטית. החמלה כלפי חולה אינה מחייבת הפקרת בן הזוג.
עם זאת, לשון חריפה מאוד כלפי אישיותו של בעל דין אינה מוסיפה לתוקף הפסק. ראוי לגנות בתוקף את הסרבנות, את התניית הגט ואת כפיות הטובה; פחות ראוי להגדיר את האדם כולו. כוחו של פסק דין הוא בעובדות, בהחלטות שהופרו ובמקורות, לא בעוצמת התואר. ביקורת על המעשה תקיפה יותר דווקא כשהיא נקייה מהשפלה.
הקושי העיקרי הוא המעבר מדיני כתובה אל "פיצוי". אם מיליון השקלים מחייבים מכוח הכתובה, יש לברר את גמירות הדעת ואת טענת הכתובה המוגזמת ולהכריע. אם הסכום נפסק כפיצוי על הסרבנות ועל מסירות האישה, נדרש מקור סמכות, גדר הלכתי ומנגנון לקביעת שיעור. אין לערבב חוב כתובה עם פיצוי כללי רק מפני שהתוצאה נראית צודקת.
גם תרומת הכליה אינה נוסחת חישוב ממונית. היא מלמדת על עומק המסירות ועל חומרת כפיות הטובה, אך כתובה נגבית לפי חיובה ולא לפי מחירם של מעשי חסד שאין להם שיעור. נכון לראות בה נתון מוסרי המחזק את הבנת מערכת היחסים; אין להפוך אותה לבסיס מתמטי למיליון ש״ח.
הקיזוז הותנה כראוי בהתנהלות הסרבנית, אך חשוב להבהיר את מקורו המדויק. כאשר החוק שולל או דוחה זכות איזון בשל סרבנות, אין מקום לקזז זכות שטרם קמה. אולם יש להפריד בין דיני איזון המשאבים לבין דיני פירעון הכתובה כדי שכל חיוב יעמוד על רגליו.
המסר לבעלי הדין
מי שמתנה גט בוויתור ממוני יוצר נגד עצמו ראיה ברורה לסרבנות ועלול להיחשף לצווי הגבלה, הוצאות והכרעות רכושיות. מן הצד האחר, תביעת כתובה גבוהה צריכה להראות את תוקף הסכום ואת עצם הזכאות, גם כאשר התנהלות הבעל חמורה. חומרת המעשה אינה פוטרת מן הדיוק ההלכתי; היא מחייבת אותו.
מקור מאומת: תיק 1365640/4, בית הדין הרבני הגדול, לפני הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב צבי בן יעקב, פסק דין מיום י׳ בתמוז תשפ״ד (16.7.2024). בפסק נזכר רמ״א אבן העזר סימן קנד סעיף כא וכן סעיף 5א(ד) לחוק יחסי ממון בין בני זוג.
גט מותנה בוויתור כספי או ערעור כתובה? משרדנו מסייע לתעד את התנאים, להפריד בין כתובה, רכוש והוצאות, ולבנות טיעון הלכתי ודיוני שאינו נשען על כעס אלא על ראיות.
המידע כללי ואינו תחליף לייעוץ פרטני. אין לראות בפסק חריג אמת מידה אוטומטית לסכום כתובה בתיק אחר.