תיק 1350147/3, בית הדין הרבני האזורי ירושלים
מאת הרב יצחק דן גרונברגר — דיין, טוען רבני, מוסמך לרב עיר
תיק 1350147/3, בית הדין הרבני האזורי ירושלים: בית הדין קבע שספר תורה שכתב האיש בעצמו לעילוי נשמת הוריו, על קלפים שנקנו לדבריו מכספי ירושה, אינו נכס משותף ואינו נכלל באיזון המשאבים. התוצאה אפשרית, אך חלק מן ההנמקה דורש עיון זהיר יותר.
טיבו המיוחד של הנכס
ספר תורה אינו עוד מיטלטלין. יש לו שווי ממוני, אך הוא גם חפץ מצווה שנכתב לשם קדושת ספר תורה ונועד לעילוי נשמה. האיש טען שהוא עצמו כתב את הספר, שהקלפים נקנו מכספי ירושת הוריו ושהספר נמצא בבית כנסת. האישה ביקשה לראות בו רכוש משותף שנוצר בתקופת הנישואין.
בית הדין דן גם בשאלה אם מקיימים מצוות כתיבת ספר תורה בשותפות, והביא את תשובת בית אפרים, יורה דעה סימן סג, ואת פרדס דוד. מכיוון שקיימת דעה שלבעלות משותפת יש השלכה על קיום המצווה באופן המובחר, ראה בית הדין בכך חיזוק לכוונה שהספר יהיה בבעלות האיש בלבד.
בחינה הלכתית נחרצת וענווה
נכון שאין לאזן כל חפץ קדושה באופן מכני. יש לברר מקור הכספים, מטרת הכתיבה, הקדשה, רישום והתנהגות. אם הקלפים נקנו מכספי ירושה והכתיבה נעשתה לעילוי נשמת מורישיו, קיימת תשתית ממשית להחריג את הספר.
אולם הספק אם יוצאים ידי מצוות כתיבת ספר תורה בשותפות אינו מכריע לבדו את הבעלות. שאלת קיום המצווה ושאלת הזכויות הממוניות הן שתי שאלות. רצונו המשוער של האיש לקיים מצווה מן המובחר יכול לשמש אומדנה, אך אין בכוחו למחוק זכות כספית מוכחת של האישה אילו השתתפה במימון או הובטחה לה שותפות.
ייחוס מניע לאישה — כאילו תביעתה נועדה להפיק רווח ולצער את בעלה — אינו ראוי בלי ראיה. מתגרשים אכן מנהלים לעיתים מאבק מכאיב, אך דיין צריך לפסוק לפי זכות ולא לפי השערה על הלב. עצם התביעה לחלק בנכס בעל שווי אינה הוכחה לקנטרנות. אמירה כזו אינה נצרכת לתוצאה ועלולה להחליש את אמון הקורא בהנמקה.
גם מלאכת הכתיבה עצמה דורשת ניתוח. אם האיש סופר סת״ם ועבודתו במהלך הנישואין יצרה ערך כלכלי משמעותי, יש לברר אם ערך העבודה נחשב נכס שנצבר בתקופה המשותפת, אף אם הקלפים באו מירושה. אפשר שהקדשת הזמן הייתה מוסכמת כמצווה אישית; אפשר גם שהמשפחה נשאה בנטל שאפשר את הכתיבה. אין להכריע בלי נתונים.
המקום שבו הספר מונח אינו בהכרח קובע את בעלותו. מסירה לבית כנסת עשויה להיות השאלה, הפקדה, מתנה או הקדש. יש לברר אם נעשה מעשה הקנאה ומה הוסכם עם הגבאים. קדושת הספר אינה מייתרת את דיני הקניין.
הדרך המדויקת
בתיק כזה יש להפריד ארבעה רכיבים: עלות הקלפים והכתיבה; מקור הכספים; בעלות והקדשה; וזכות השימוש בבית הכנסת. לאחר מכן בוחנים אם קיימת זכות ממונית לצד האחר ומה הדרך המכבדת לממשה בלי לפגוע בספר. לעיתים ניתן לאזן שווי כספי ממקור אחר במקום לגעת בחפץ המצווה עצמו.
מקור מאומת: תיק 1350147/3, בית הדין הרבני האזורי ירושלים, לפני הרב מרדכי רלב״ג – ראב״ד, הרב דוד שני והרב מנחם האגר, פסק דין מיום י״ד באלול תשפ״ג (31.8.2023). בין המקורות שנדונו: בית אפרים יורה דעה סימן סג ופרדס דוד, פרשת כי תצא.
ספר תורה, תשמיש קדושה או נכס מיוחד עומד במחלוקת? משרדנו מסייע להפריד בין קניין, מקור המימון, הקדשה ומצווה ולנסח פתרון הלכתי ומעשי.
המידע כללי ואינו תחליף לייעוץ פרטני. אין לבצע מכירה, העברה או שינוי בחפץ קדושה בלי בירור הלכתי מתאים.